<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ו ח"ח</h1>
<h2>דף ח:</h2>
ראובן שמכר כל שדותיו לשמעון בבת אחת ויש בהן עדית ובינונית וזיבורית והלך שמעון ומכר בינוני' ללוי ובא בעל חוב דראובן רצה גובה מלוי בינונית רצה גובה משמעון זיבורי' בעל כרחו ואם מכר ללוי זיבורית ועדית ושייר בינונית לפניו גובה משמעון הבינוני' ואינו גובה כלל מלוי וכן אם מכר ללוי בינונית ונשאר בינונית אחרת לשמעון גובה בינונית משמעון ואינו גובה כלל מלוי דאומר לא הנחתי לך מקום לגבות וכו' קמא ראובן שמכר לשמעון שדה ובא בעל חוב דראובן וטרפ' ראובן ובא ומשתעי דינא בהדי בעל חוב דראובן ולא מצי אמר ליה לאו בעל דברים דידי את אפי' שלא באחריות דאינו רוצה לשמעון יהיה לו תרעומת עליו ונפק מיני' דמצי לסלוקי בזוזי אבל לא שמעון אי נמי לענין שבח שהשביחא ממילא ביד שמעון דלא שקל מראובן אלא כנגד חובו מציעא [י"ד ע"ב]. שני לקוחות שלקחו כאחת גובה בעל חוב ממי שירצה ויש חילוק כי דוקא לקחת חצי השדה מכל אחד אז גובה מא' כדי שיגבה שדה שלם אבל אינו יכול לגבות שדה שלם מכל א' יגבה מכל אחד שדה אחת וכן עיקר ואין הלוקח האחר על חבירו כלום וכן כתב רבינו האיי בתשובה וכן רב יהודאי כי גובה ממי שירצה ואין ללוקח האחר על חבירו כלום קמא שטר חוב תוך זמנו פירוש שמת הלוה תוך זמן הפרעון אינו טורף מן הלקוחות בלא שבועה כך כתב הרמב"ן בשם רבינו האיי בתרא.
